<h1>האורה לרש"י סימן ק"י</h1>
<h2>דף ל.</h2>
קדרה של חרס חדשה שנתנו לתוכה חלב, ושמו בה קיבה ונתחמץ ואחר כך הוחמו בה חמין בתוכה, ולשו בה את העיסה, אותו הפת אסורה באכילה, דאשכחנא דאסר רחמנא טעמא דאיסורא כאיסורא ממש, מדגלי רחמנא גבי נזיר מיין ושכר יזיר [במדבר ו' ג'], ותנן [נזיר ל"ז ע"א] משרת ליתן טעם כעיקר, ותנן טיפת חלב שנפלה על החתיכה של בשר, אם יש בה בנותן טעם אסורה, ואמר אביי טעמו ולא ממשו בעלמא [ע"ז ס"ז ע"ב] והני מיא הואיל ואית בהו טעמא דחלבא הוה ליה כחלבא, ותנן אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש כל הפת אסורה כולה.
